סרבנות ואלימות בבית הספר ובבית כתוצאה מהפרעת קשב. איך נתמודד?

 

הורים רבים לילדים עם הפרעת קשב נתקלים לא אחת בטענות שמתקבלות מצוות המורים, אמא של חבר מהכיתה שמתקשרת להתלונן או שכנה ש"רומזת" על ההתנהגות של ילדכם. בחלק מהמקרים אתם אפילו מבינים שהטענות אכן מוצדקות. גם בבית זה קורה: סרבנות, התחצפות, מריבות עם האחים. ואתם, שכבר עייפתם, מרגישים מתוסכלים, אולי על סף ייאוש, מוצאים את עצמכם נדהמים שוב ושוב לנוכח עוצמת התגובות של ילדכם ושל הסביבה כלפיו.

סרבנות ואלימות הן בין התסמינים המוכרים של הפרעת קשב וריכוז. וככל שהתסכול שהילד שלכם חווה גדול יותר, רמת הסרבנות והאלימות עלולות לגבור. התוצאה עלולה להיות קשה ופוגעת: אתם עלולים למצוא שהילד שלכם מתויג, דחוי, סובל מדימוי עצמי נמוך או מתחבר לקבוצות שעלולות לדרדר אותו אפילו לסמים, פשע וסכנות שונות, בהגיעו לגיל ההתבגרות.

מבהיל?! ובכן, יש סיבה. מחקרים מראים: הנטייה להתנהגות סרבנית (לעומתית בשפה המקצועית) ותוקפנית וכן לשימוש בסמים, רווחת יותר בקרב נערים עם הפרעת קשב. אבל יש אור בקצה. זו לא גזירה בלתי הפיכה: על פי ההמלצה המקובלת כיום, טיפול משולב עשוי למנוע התפתחות של תופעות בלתי רצויות אלה, וכן קשיים רגשיים והפרעות התנהגויות נוספים, בהמשך החיים.

 

 

 

 

ומה לגבי סרבנות? ובכן, לעתים הסיבה לכך נובעת מקיומה של הפרעה נלוות שקיבלה את השם "הפרעה מרדנית מתנגדת" ( ODD - Oppositional defiant disorder). על פי הסטטיסטיקה הרפואית הפרעה זו נמצאת בשכיחות גבוהה בילדים שמאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז, ומתבטאת במרדנות, התנגדות, וכחנות, חוצפה, חוסר משמעת, עוינות כלפי סמכות, נטייה לריב ולהתפרץ ועוד.

האם התיאורים הללו נשמעים לכם מוכרים מדי?
 

כך תוכלו להתמודד עם גילויי תוקפנות וסרבנות:

  • נסו להימנע מכעס ועונשים כלפי גילויי תוקפנות וסרבנות. במקום זאת, נסו לשקף לילד שלכם את ההתנהגות הראויה והמצופה ממנו. אם בכל זאת החלטתם להעניש, נמקו את העונש ובחרו עונש שיש בו הגיון.
  • שבחו אותו, ועשו זאת בהתלהבות, כשהוא מתנהג למופת, באופן מילולי ושאינו מילולי – חיבוק, למשל, עשוי להיות שווה אלף מילים.
  • נסו להתאפק ולא להיכנס לעימותים, ואם בכל זאת החלטתם להגיב לאמירה חצופה, לסרבנות או לאירוע תוקפני – קבעו כללים וגבולות שהילד שלכם יכול להתמודד איתם.
  • נסו להתעלם מכל מה שאפשר: סירוב, התחצפות, כדי לא לעודד אותו לקבל תשומת לב באמצעות מרדנות. הגיבו רק כשהאירוע חמור מאד, בעיניכם או בעיני הסביבה, או כולל אלימות.
  • דברו עם צוות המורים, ונסו להבין באילו נסיבות הילד שלכם מגיב באלימות בבית הספר או בהפסקות. נסו לתאם איתם פעילויות שעשויות להסיח את דעתו מאירועים מעוררים (טריגרים), כמו רגעי שעמום, למשל.
לכתבות נוספותלחצו כאן
מבדק BRC תרגול קוגניטיבי