מתי כדאי לשקול חינוך מיוחד?

מתי כדאי לשקול חינוך מיוחד?

ובכן, מדובר בשאלה כבדת משקל, שלא לומר הרת גורל. למרות שלחינוך המיוחד ישנן מסגרות ואפשרויות מגוונות לסייע לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, ההמלצה כיום היא לנסות לסייע לילד להשתלב בחינוך רגיל, למעט במקרים קשים במיוחד, בהם המסגרת הרגילה אינה נותנת מענה הולם לקשיים, ואז יש לשקול העברה לחינוך המיוחד.

חוק החינוך המיוחד נחקק בשנת 1988 במטרה "לקדם ולפתח את כישוריו ויכולתו של הילד בעל הצרכים המיוחדים, לתקן ולשפר את תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי וההתנהגותי, להקנות לו ידע, מיומנות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה, במטרה להקל על שילובו בה ובמעגל העבודה." החוק קובע כי ילד בעל צרכים מיוחדים הינו "אדם בגיל שלוש עד עשרים ואחת, עם לקות משמעותית, שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד.

כמו כן, החוק קובע מהן דרכי הלימוד והטיפול הדרושות, לרבות טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק, וכן טיפולים בתחומים נוספים ושירותים נלווים, הכל לפי צרכיו של הילד בעל הצרכים המיוחדים.

 

 

 

 

באלו מקרים עדיף לשלוח ילד לחינוך המיוחד?

כאמור, כיום ההעדפה היא לשלב ילד בעל הפרעת קשב (או לקות למידה) בבית הספר השכונתי, בכיתה רגילה. אם הילד שלכם מתקשה ועל מנת להקל עליו כך שיצליח לעמוד בדרישות הלימודיות, ניתן לקיים אבחונים שונים, כמו אבחון דידקטי או אבחון פסיכודידקטי. האבחון עשוי להמליץ על מתן סיוע במסגרת ביה"ס, כגון הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק או טיפול רגשי, כדי לסייע לו להשתלב בכתה הרגילה. ההחלטה על מתן שעות הסיוע לילד במסגרת החינוך הרגיל תיקבע על ידי ועדת השילוב, שהינה ועדה סטטוטורית, במסגרתה מתאפשר להורים, לתלמיד וכן לביה"ס להשמיע את קולם ולבטא את רצונותיהם.

בנוסף, תוצאות האבחון עשויות להקנות לו התאמות בדרכי הלמידה וכן בדרכי ההבחנות. תלמידים בעלי הפרעות קשב נדרשים ללמידה זהה בהיקף וברמה לה נדרשים כלל התלמידים ואין לפטור אותם מחובת לימודים ועמידה במטלות במהלך שנת הלימודים.  יחד עם זאת, הם זקוקים לתשומת לבם של המורים לגבי האופן בו הם מיטיבים ללמוד. ההתאמות בדרכי הוראה מתייחסות לאופני התערבות שמורה יכול להפעיל במהלך הלימודים השוטף בכיתה. מטרתן לסייע לתלמיד להיות לומד עצמאי הממצה את יכולותיו ומשתמש לצורך זה גם בדרכי פיצוי ועקיפה שרכש. התאמות באופני היבחנות הן שינויים בתנאי ההיבחנות הסטנדרטיים ובמרכיבי הבחינה שאינם נוגעים לידע או למיומנות שהמבחן מתכוון למדוד. ההמלצה כיום היא שהתאמות בדרכי הוראה יינתנו ללא הגבלה, לאורך כל הרצף החינוכי, ואילו התאמות בדרכי היבחנות יינתנו בצורה הדרגתית לאורך הרצף החינוכי. באף מקרה לא יינתנו התאמות בדרכי היבחנות ללא שקודם לכך התלמיד קיבל סיוע משמעותי, שניתן לו על ידי בית הספר, על ידי משפחתו או כל גוף אחר. הנחיה זו ניזונה מהצורך להבטיח כי התלמידים ירכשו את המיומנויות הנדרשות לגילם שאם לא כן יקשה עליהם לפתח עצמאות.

בחטיבה העליונה לעתים יוצע לתלמיד שמתקשה להשתלב בכתה מיוחדת, כגון כיתת מב"ר (מסלול בגרות רגיל). זוהי כיתה המונה בין 18-25 תלמידים בעלי יכולת קוגניטיבית תקינה, ודרכי העבודה מותאמים להם.

חינוך מיוחד, לעומת זאת, עשוי להתאים לילד שלכם אם הקשיים שלו משמעותיים והגורמים החינוכיים בבית הספר מעידים כי הם מתקשים לתת מענה לצרכיו המיוחדים בכיתה רגילה. על כן, לרוב, האפשרות לחינוך מיוחד מועלית על ידי הצוות החינוכי. אם הנכם מתלבטים, ואין ספק כי מדובר בהתלבטות קשה, או חוששים מפני תיוגו של הילד אם יופנה לחינוך מיוחד, ההמלצה היא, להתייעץ, לחשוב ולבדוק ביחד עם הצוות החינוכי מהי הגישה הטובה ביותר שבה הילד יקבל את מירב העזרה ויוכל להשתלב בצורה מיטבית שתואמת את צרכיו ואת קשייו. שכן משמעות הדבר היא שייתכן שהילד יפגע ואף יחווה כישלונות וקשיים שבמערכת חינוכית המותאמת לצרכיו ימנעו ממנו.

בכל מקרה, מעבר למסגרת לימוד של החינוך המיוחד תלוי בהחלטה של ועדת השמה, ולכם, ההורים, שמורה הזכות לערער על החלטת הועדה.

לכתבות נוספותלחצו כאן
מבדק BRC תרגול קוגניטיבי