מהו אבחון דידקטי ואבחון פסיכודידקטי?

מהו אבחון דידקטי ואבחון פסיכודידקטי ומה ההבדל ביניהם?

מטרתם של אבחונים היא לברר  מה עומד בבסיס הקשיים שהילד סובל מהם בלמידה ולבנות תוכנית התערבות המתאימה לצרכים שלו. יש חשיבות רבה לבחירה של האבחון המתאים ביותר לגילו של הילד, לשלב שהוא מצוי בו ברכישת מיומנויות הלמידה השונות, למידת המורכבות של הקשיים שלו וכן למטרות האבחון.

 

מהו אבחון דידקטי?

מטרתו העיקרית של אבחון דידקטי היא  למפות את פרופיל הקשיים ואת החוזקות של התלמיד בתחום הלימודי, ולהבנות תכנית טיפול ותמיכה שתשען על יכולותיו ותותאם לקשייו. לכן, כאשר הקשיים העיקריים של הילד הם בתחום כישורי הלמידה - קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא וחשבון - מומלץ להתחיל באבחון דידקטי, בו נבדקים כישורים אלה. בנוסף מוערכות היכולות הקוגניטיביות העומדות בבסיס מיומנויות הלמידה (חשיבה, עיבוד מידע חזותי ושמיעתי, שפה, זכרון, קשב והתארגנות). לרוב, הצוות החינוכי בבית הספר הוא שמבחין בקשיים שהילד חווה, מעלה את החשד לקיומן של לקויות למידה ומפנה את תשומת לבם של ההורים כי כדאי לעבור אבחון דידקטי.
אבחון דידקטי מתבצע על ידי מאבחנים דידקטיים, שהינם אנשי מקצוע שעברו הכשרה ייעודית. האבחון אורך מספר שעות ומתבצע במכונים ייעודיים שהוסמכו על ידי משרד החינוך. תוצאות האבחון יסייעו בקביעת התכנית הלימודית והמלצות שונות לצוות החינוכי בבית הספר.

חוזר מנכ"ל משרד החינוך  מתייחס בצורה מפורטת להקלות ולהתאמות האפשריות כמו גם לדרכים בהן ניתן לאתר ולאבחן תלמיד בעלי לקויות למידה. על פי ההנחיות "הפניית התלמיד לאבחון דידקטי תתבצע כאשר יש יסוד להניח, על סמך התערבות חינוכית מתועדת לאורך זמן ועל סמך היכרות עם התלמיד ועם תפקודו, כי הכשלים בלמידה הם על רקע של ליקויי למידה ראשוניים...". לפיכך, יש להקפיד שהפנייה לאבחון תתקיים לאחר שנעשה ניסיון לתת לילד סיוע בתחומי הקושי שלו, למשל ריפוי בעיסוק  במקרה של קשיים בכתיבה, או הוראה מתקנת במקרה של קשיים בקריאה או בחשבון, ובתנאי שהשיפור בתפקודו בעקבות זאת אינו מספק והפערים שלו בלמידה הולכים וגדלים. 

בעשור האחרון גוברת המודעות ללקויות למידה ולקשיים שהן גורמות. ההבנה הביאה את מערכת החינוך לנסות למצוא פתרונות שיהוו מענה הולם לצורכיהם השונים והמשתנים של תלמידים הסובלים מלקויות למידה, בכל מצב ובכל גיל. בזכות זאת, הקים משרד החינוך את אגף לקויות למידה והפרעות קשב כחלק מהשרות הפסיכולוגי – ייעוצי (שפ"י).

אגף לקויות למידה מכיר בזכויותיו של התלמיד עם לקות הלמידה ומתוך כך פועל למתן הזדמנות שווה. הוא אחראי בין השאר, על עדכון מתמיד של ההתאמות בדרכי היבחנות לילדים עם לקויות למידה והפרעות קשב. הוא אף אחראי על ההבחנה בין מתן התאמות בדרכי היבחנות לבין מתן התאמות בלמידה, אשר הינן גורם משמעותי במתן סיוע לאורך רצף הלמידה, וקודם למתן התאמות בדרכי ההיבחנות.

 

מהו אבחון פסיכודידקטי?

ישנם מקרים בהם עולה שאלה לגבי השפעות רגשיות משמעותיות הפוגעות בתפקוד הלימודי, או כאשר קיים חשש ליכולת כללית מונמכת (כלומר, אינטליגנציה נמוכה מהממוצע). במקרים אלה מומלץ לבצע אבחון פסיכודידקטי. באבחון זה נבחנת האינטליגנציה של הילד, וכן מוערך מצבו הרגשי והחברתי, זאת בנוסף למיפוי של הכישורים הקוגניטיביים ומיומנויות הלמידה השונות. אבחון כזה מוסיף את האפשרות להבין לעומק את יחסי הגומלין המורכבים בין הכישורים ומיומנויות הלמידה לבין גורמים אישיותיים, רגשיים, חברתיים והתנהגותיים. למעשה, רק האבחון הפסיכודידקטי מאפשר אבחנה מבדלת בין קשיים בלמידה שהרקע שלהם הוא רגשי לבין לקויות למידה, כלומר קשיים על רקע נוירולוגי. בהיותו אבחון רחב ומקיף מאד, האבחון הפסיכודידקטי מאפשר בניית תוכנית התערבות רחבה הכוללת את כל גורמי הקושי שהילד חווה.

אבחון משולב יכול להתבצע על ידי פסיכולוג חינוכי, אשר  מוכשר לכך במסגרת תהליך התמחותו. לחילופין, אבחון כזה יכול להיות שילוב של אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי שנעשו כל אחד בנפרד, בתנאי שגיבוש המסקנות, האבחנה המבדלת וההמלצות יסוכמו על ידי הפסיכולוג. תהליך האבחון פסיכודידקטי מורכב יותר מהאבחון הדידקטי, ומתבצע במספר מפגשים, הכוללים שיחה מקדימה עם ההורים לבירור הרקע של הילד בהיבטים שונים, המפגשים עם הילד ומפגש מסכם בו מקבלים את תוצאות האבחון ומשמעותן.

 

 

 

 

כיצד משפיעים האבחונים על מתן הקלות והתאמות לימודיות?

ההתאמות מיועדות לתלמידים שקשייהם בתפקוד הלימודי הם על רקע של ליקויי למידה ואינם נובעים מגורמים אחרים. הן מאפשרות לתלמידים לקויי למידה לעקוף את תחומי הקושי ולתת ביטוי הולם לידע שרכשו ללא המגבלות הנובעות מהלקות. הן נתפסות כשלב
ברצף ההתערבויות החינוכיות הניתנות לתלמידים במסגרת בית הספר. אופי ההתאמה נקבע על פי הקשיים הספציפיים שאובחנו אצל התלמיד. ההתאמות בתנאי ההיבחנות באות לידי ביטוי בכמה אופנים (שינויים באופן הצגת הבחינה לתלמיד, שינויים באופן מתן התשובות ע"י התלמיד, שינויים במהות הבחינה) והן מחולקות לשלוש רמות לפי השינויים החלים במתכונת הבחינה. התאמות מרמה 1 אינן פוגעות במהות הנמדדת על ידי הבחינה (למשל, הארכת זמן). התאמות ברמה 2 פוגעות באופן חלקי במהות הנמדדת, אך הן מתייחסות בעיקר לשינויים בתנאי הבחינה אך לא בתוכנה (למשל, הקראה ע"י בוחן נייטרלי). התאמות ברמה 3  משנות את המהות הנמדדת על ידי הבחינה ומתייחסות לשינויים הן בתנאי הבחינה והן בתוכנה (למשל, בחינה בע"פ). לפיכך התאמות ברמה זו ניתנות במקרים מיוחדים בלבד, שבהם התאמות ברמה 1 ו-2 אינן יעילות דיין. התאמות ברמה זו ניתנות באישור מיוחד של ועדת ההתאמות המחוזית.

אבחון דידקטי מאפשר קבלת התאמות ברמות 1 ו-2. לעומת זאת, אבחון פסיכודידקטי עשוי לאפשר גם מתן התאמות ברמה 3. היועצת בבית הספר תדע להנחות אתכם בנוגע להקלות השונות ולסוג האבחון הנחוץ.  מידע נוסף על אודות ההקלות השונות תוכלו למצוא בהנחיות משרד החינוך.

 

איזה אבחון נדרש כשיש חשד להפרעת קשב וריכוז?
במידה והקשים המרכזיים המשפיעים על הלמידה הם בתחום הקשב והריכוז, מומלץ להתחיל באבחון קשב וריכוז, הכולל הערכה פסיכיאטרית או נוירולוגית, המיועדת לבדיקת קיומן של הפרעות רפואיות או רגשיות ולהשפעתן על תהליכי הלמידה. לעיתים, בנוסף להערכה הרפואית, מופנה התלמיד לבדיקה ממוחשבת כדי לחזק את ממצאי ההערכה הקלינית. יש לציין שלעיתים יש לבצע בהמשך גם אבחון דידקטי או פסיכודידקטי, זאת במטרה לברר את האופן בו הקשיים בתחום הקשב והריכוז משפיעים על תפקודי הלמידה השונים, ולבנות תוכנית התערבות המתייחסת לכלל הקשיים של הילד.

לכתבות נוספותלחצו כאן
מבדק BRC תרגול קוגניטיבי